יום ש', ד’ בסיון תשפ”א
    אודות  
הסברים על השבת ומעלתה
21:39 (07/05/08) רועי כהן

יהודים יקרים היום נעסוק בנושא שמירת השבת ומעלתה הרמה. בני- אדם אוהבים לנוח, יש כאלה טסים לחו"ל למצוא מנוחה, לנפוש, מבזבזים כסף לבילויים, למשחקים, לבתי מלון. לזה קוראים מנוחה ונופש? יש לנו יום בשבוע, יום מנוחה במתנה, כל מה שמוציאים- מקבלים בחזרה. כמה חרטות אדם מרגיש, וכמה נקיפות מצפון מתי גם אני אשמור שבת. אומרים חז"ל: אם ישראל משמרים שתי שבתות מיד הם נגאלים, בואו ננסה את זה אחים יקרים. הרבה צינורות של שפע סתומים, שום דבר לא הולך: פרנסה, כלכלה, בריאות , ביטחון. בואו נפתח את ה'שיבר' הגדול של השבת, וכל הצינורות מיד יפתחו. אומרים חז"ל: "רק שבתו יתן ורפא ירפא"- תן לבורא עולם רק את השבת שלך ואז "ורפא ירפא", השבת מרפאת את כל המחלות. שבת זו הנשמה של עם ישראל, מי ששומר שבת מוחלין לו על כל עוונותיו. "שומר שבת מחללו" – אל תקרי מחללו, כי אם מחול לו. אתה נהנה ומרוויח, תאמינו לי השבת היא מקור הברכה. אחים יקרים, אומר הנביא עמוס: "והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי עם לשמוע את דבר ה'" ככה אומר הנביא , שהבטיח לנו הקב"ה, שבאחרית הימים לפני הגאולה, ישלח רעב וצימאון לכל נשמה ונשמה בעם ישראל, איש ואישה לא משנה מי. יש קריאה לאהבה מדודנו- הקב"ה. "קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי". וברוך ה', אנחנו רואים איך הנבואה הזאת מתגשמת היום, מאות ואלפים ועשרות אלפים, מעם ישראל נשמעים לקריאה הזאת וחוזרים ושבים למקור. אחים יקרים, העם הזה פצוע, העם הזה חולה, מכל הרע שהיכה בנו, שרדה בנו, ואנחנו רוצים לבוא ולהרפא, ואנחנו מגלים שהדרך ארוכה מאוד לפנינו. עם ישראל צריך הרבה ניתוחים מסובכים בשביל להתרפא, מכל העבר המקולקל ולהבטיח לנו את העתיד. יהודים יקרים, אנחנו מדברים לא רק לבעלי התשובה הרבים שיש בזמננו, אלא גם למי ששומר מצוות, ורוצה להתחדש בכל פעם מחדש. לא לעשות את המצוות מתוך הרגל, בלי רגש, בלי התפעלות, זאת מחלה נוראה האדישות! להרגיש כמה יקרות המצוות, כמה יקרה השבת. אז מה צריך לעשות כעזרה ראשונה? גם לאדם שעדין לא שומר שבת, וגם למי שרוצה להיות רציני ולהתחיל הכול בשמחה מההתחלה, כל אחד לפי דרגתו. אז במה צריך להתחיל? מהי הדרך הקצרה ביותר בשביל להגיע לדרך שעולה לבורא עולם, להתקרב אליו בלי מכשולים- זאת השבת. אומרים חז"ל: "אם עם ישראל משמרים את השבת מיד הם נגאלים. גאולה פרטית, גאולה כללית. אם כדי לגאול את ישראל מגלות נפש וגוף זה נעשה ע"י שמירת שבת, אז גם לגאול את האדם מכל הכוחות של הטומאה, הטיפול הראשוני זה להביא אותו לשמירת שבת. השבת יש לה כוח גדול לפעול מיד בגאולה. מובא בספר "תורת אבות", על הפסוק "תחילה למקראי קודש"- אם אדם רוצה להתקרב לקדושה ולעבודת ה' והוא לא יודע במה להתחיל, הוא צריך להתחיל בענינים של שבת קודש. "תחילה" – אם אתה רוצה לדעת מה ההתחלה, מה החשוב ביותר, זה "מקראי קודש". מה זה? השבת הקדושה. אשריו מי שמבין את הסוד הזה, ורוצה לקבל את ההנאה הגדולה הזאת. לא מתנה של כסף, לא מתנה של חפצי ערך, לא אבנים יקרת ויהלומים, יש מתנה הרבה יותר יקרה, שבלעדיה אין לנו שום ערך, שום הון ורכוש בעולם לא ישווה. מי לא רוצה שיהיה לו שלווה? שיהיה לו רוגע, סיפוק, שמחה, מנוחה ונחת? מתנה שלא מתייחסת דווקא רק לגוף, אלא בעיקר לנפש. להתחיל לזרום עם התחדשות, עם כוחות חדשים, כדי להמשיך ולתפקד בעולם הזה שמלא יגיעה, בלי להתעייף, ותמיד עם שמחה, מתנה שיש בה כוח לרפא את הנפש, להתמודד בסבלנות ובמתינות עם כל המאורעות של החיים, בלי לקרוס תחת כובד הנסיונות הגדול. אז מי זאת שנותנת את כל זה? זאת המתנה שנקראת שבת! איזה כוח יש ליום הזה שבורא עולם נתן לנו. אומר רבי שמעון בר יוחאי: אמרה השבת לפני הקב"ה- לכולם יש בן זוג ( לכל הימים בשבוע) ולי אין בן זוג. אמר לה הקב"ה: עם ישראל יהיה בן הזוג שלך. וכשעמדו עם ישראל על הר סיני, אמר להם הקב"ה – תזכרו את הדבר שאמרתי והבטחתי לשבת, שעם ישראל יהיו בן זוגך. ועל זה אומר לנו הקב"ה: "זכור את יום השבת לקדשו" – אומר בורא עולם תזכרו, אל תשכחו את מה שהבטחתי לשבת. אחים יקרים, אנחנו זרע אברהם יצחק ויעקב, זרע אבותינו שעמדו רגליהם על הר סיני, ושמעו את עשרת הדיברות מהקב"ה בעצמו. "זכור את יום השבת", זה בורא עולם אמר לנו, אנחנו שמענו את זה באוזנים שלנו. אנא אחים יקרים, בואו נפייס את בת המלך, את שבת המלכה, היא הבת זוג שלנו. בואו לא נבגוד בה, איך נבגוד בבת הזוג שלנו?, חס ושלום בורא עולם כועס על זה, הוא לא ירצה לסלוח על העלבון הזה של הבת שלו- זו שבת המלכה. על הצעקה שלה, ועל העלבון הזה של השבת, אנחנו סובלים בצרות רבות בגוף ובממון יום יום על עלבון השבת. אחים יקרים, בואו נבין את המסר. בורא עולם הבטיח לשבת הבטחה והזהיר אותנו: תזכרו את ההבטחה הזאת, אבל יש אנשים שלא מבינים. אנשים שואלים, תגיד למה אסורה עשיית מלאכה ביום השבת? בשבילי זה עונג לעשות מלאכה: להבעיר, לבשל וכו'..., למה נצטוונו על עונג שבת דווקא בשביתת מלאכה, מי אמר? יש ספר שנקרא "סידורו של שבת", הוא מביא שם משל נפלא: מלך אחד רצה לעשות יום שמחה לבנים שלו. ואז הוא מצווה עליהם לבוא לארמון עם כל בני הבית שלהם, עם הילדים עם האישה, לבוא לבושים, מצוחצחים, עם מצב רוח טוב, כי הוא רוצה לעשות להם יום שלם של סעודה- אכילה, שתיה, מנוחה, הכול, לשמוח איתם, וגם הם ישמחו איתו ביחד ויעזבו את כל הענינים שלהם ויבאו לשמוח עם המלך. כולם באו, חוץ מבן אחד שלא בא. אז המלך שאל: מה קרה? מדוע הבן הזה לא בא לשמוח בשמחתי? אז אמרו לו: אתה הרי רציתי לשמח אותו, הוא היתה לו שמחה אחרת, אז הוא הלך לבלות במועדונים, בכדורגל, וכו', ובזה הוא נהנה יותר מאשר לבוא אלייך. זאת תשובה? איזה חוצפה נוראה, בורא עולם מזמין אותנו יום אחד בשבוע לנוח, ולשמוח איתנו ואנחנו איתו. כמו שהזוהר הקדוש אומר: שיום השבת זה יום של שמחה. שמחה של העליונים והתחתונים, כולם שמחים בו, כל העולמות מתמלאים בברכות, אפילו הרשעים שבגיהנום נחים בו, חוץ מאלה שחיללו שבת בפרהסיא ( ברבים). אז איך אדם יעיז לומר, השמחה שלי וההנאה שלי ללכת לבלות יותר מאשר לבוא לאבא שלי? מה זה מראה? שהוא לא אוהב את המלך, שהוא לא אוהב את אבא שלו. אז כמה האבא הזה יכעס עליו, הוא לא ירצה להסתכל על הפנים שלו יותר. כך אומר גם הרמב"ן, בספר שלו על אמונה וביטחון הוא אומר: משל למה הדבר דומה, לשני אוהבים, שכרתו בינהם ברית כדי שלא תשתכח האהבה מבניהם, והם קבעו יום אחד לשמוח בו יחד. כך זה יום השבת, כל השבוע האדם טרוד בענינים גשמיים, בעבודה, במפעל וכו'. לכן הקב"ה קבע את יום השבת, שננוח בו, שנתענג בו, שנעסוק בו בתורה ובתפילה, ואז האדם מקיים את המצוה הגדולה ביותר, ואז השכינה שורה בישראל. ונותנת לה ברכות, זה משפיע לנו שפע גדול של ברכה, והברכה הזאת נמשכת לכל ימי השבוע. שבת היא מקור הברכה, מי שזוכה להתקרב לשבת המלכה הוא מתקרב למלך – להקב"ה ישתבח שמו לעד. תראו, יש בני אדם שאוהבים לנוח, טסים לנופש בחו"ל, מבזבזים את הכסף שלהם על בתי מלון,משחקים, אתרים שונים וכו'. לזה קוראים מנוחה ונופש? אדם חוזר אחרי הנופש הזה לריקנות, הרי הנפש של האדם לא תתמלא בשטויות והבלים, כי הנפש של האדם היא באה מהעליונים. הנשמה שלנו היא נשמה שיותר גבוהה מהמלאכים, והאדם מנסה למצוא לה מנוחה בבילוים כאלו. אתם יודעים למה הוא דומה? האדם הזה דומה לאישה בהריון שיש לה צירים והיא מתייסרת כואב לה היא צועקת, אז היא מחליטה לברוח ולהנפש. זה יעזור לה? הרי היא בורחת יחד עם הצירים שלה, היא לוקחת את זה יחד איתה. אז מתי אדם ימצא פיתרון למנוחה שהגוף שלו דורש? את המנוחה הזאת אפשר להשיג אותה יהודים יקרים, זה בהישג יד. במשך שביעית מימי החיים שלנו, שזה מתחלק יום לשבוע, כל שבוע יום אחד, זה מנוחה במתנה, אתם יודעים מה זה? בלי התחייבות על שום הוצאה. ההוצאות של השבת שהאדם מוציא זה לא מהמנין. מה שנקצב לאדם בראש השנה, זה חוץ מהוצאות שבת. מה שהאדם יוציא לכבוד השבת הוא יקבל בחזרה. והמנוחה הזאת היא לא רק מנוחה של הגוף, לא זאת המטרה שלה, אלא זאת מנוחה של הנפש מהעמל והיגיעה שלה. הנפש שלנו מתחננת לשוב ולהתקשר עם המקור, זה בורא עולם. אז איך עושים את זה? ע"י לימוד התורה בשבת, ע"י התפילה, ע"י הרגיעה ממלאכות אתה נדבק במקור העליון- בבורא עולם. המשך יבוא בשבוע הבא